אומנות הפסיפס המרוקאי -
עוד לפני שנחתנו במרוקו, תפס את העין שלי הפסיפס המסורתי, או בשמו המרוקאי - הז'ליז (Zellij), צבעוני, מבריק ומרשים. בתמימותי, חשבתי שאוכל ללמוד בכמה חודשים את סודות האומנות המרוקאית הזאת.

כשנכנסו לעומק העניינים, והגענו לבתי המלאכה שם מייצרים את הפסיפס, נחשפתי לתהליך הייצור, והבנתי - האומנות הזו, היא לא דבר שלומדים בכמה חודשים. יותר מזה - היא לא אומנות של אדם אחד. היא פס ייצור ארוך ומורכב. ששותפים לו מספר בעלי מלאכה.
אז אומנם שחררתי את הציפייה ללמוד ז'ליז מרוקאי בעצמי. אבל נשארתי מוקסמת, מביטה שעות על שעות, בבעלי המלאכה שעומלים על האומנות המיוחדת הזו בעבודת צוות מושלמת. וגיליתי עולם מסורתי מפעים.
כל השלבים בדרך לפסיפס המרוקאי-

מרוקו, רחבת גבולות בעלת נופים משתנים, תנאי מזג אוויר וחומרי גלם שונים ממרחב למרחב, ובהתאמה לכך - גם אופי האומנות משתנה. האומנות המרוקאית המסורתית, קשורה במרחבים הגיאוגרפים בה מיצרים אותה.
באזור העיר פז, יש אדמה ייחודית ממנה יוצרים את החימר המסורתי הייחודי לאומנות המרהיבה הזו. ולכן אזור פז זו ממלכת הז'ליז. בגבעות הסובבות לפז, תוכלו למצוא עשרות בתי מלאכה גדולים וקטנים, בהם מיצרים את הפסיפס המרוקאי המסורתי. ובנתיים, עד שתגיעו לעיר פז - דאגתי לכם להצצה קטנה לאומנות היפה הזאת, שמבוססת על דגמי הערבסקות המסורתיות.
בדומה לשאר המלאכות המרוקאיות המסורתית, גם זו אומנות העוברת מאב לבן, ומשוליות אומן שאט אט לומדות את המקצוע - בפיקוח הדוק של המאסטר, וכך נשמרת המסורת העתיקה ואיכותה הגבוהה של המלאכה.
1. תשתית אריחי קרמיקה -

השלב הראשון של אומנות הזילז המרוקאי - הוא יצירת אריחי קרמיקה צבעוניים.
את אריחי הז'ליז יוצרים מהחימר המסורתי, בתהליך של יציקה ידנית לתבניות מלבניות, כך מקבלים האריחים את צורתם הראשונה, תוך ייבוש בשמש המרוקאית. לאחר מכן האריחים עוברים חיתוך לצורה מרובעת, ומיד אח"כ נטבלים בצבעים שונים ומחופים בגלזורה - חיפוי מבריק לקרמיקה.
לאחר שחופו בצבע, נכנסים האריחים לתנור בוץ מיוחד (מכירים את הפרנה, הלחם שופים בתנור הבוץ, על חלוקי נחל?! בדיוק אותו התנור, משמש לשריפת האריחים. על הקשר שבין בישול לאומנות עוד אכתוב פוסט נפרד), הם נשרפים בטמפרטורה של מאות מעלות, ומשם יוצאים - צבעוניים ומבריקים. בשלב זה - הם נראים אריחים צבעוניים רגילים (ויפים כשלעצמם!) אבל, זו רק ההתחלה.
2. סיתות בעבודת יד-

השלב השני, עליו עומלים בעלי מלאכה עם התמחות ספציפית - הוא שלב מסובך ומהפנט, גם כאשר צפיתי בו במו עיני, עדיין התקשתי להאמין למה שאני רואה. יושבים בעלי המלאכה - ומסתתים באופן ידני עם כלי סיתות גסים, צורות גיאומטריות קטנטנות (0.5-5 סמ'), מתוך האריחים שיצאו מהתנור. התוצר - ממש כמו חתיכות לגו. כל צורה- בצבע ובגודל אחר. מיומנות בעלי המלאכה, מובילה לצורות סימטריות ומדויקות, שבסופו של דבר ישתלבו בפסיפס הסופי. החלק האחורי של הצורות מסותת בצורת יהלום - מה שיאפשר חיבור חזק ומלא בין הצורות הקטנות לחומר המאחד.
3. הרכבה -

בעל המלאכה האחרון בשרשרת הייצור - אמון על חיבור כלל החתיכות כפאזל לפסיפס אחד. כל הצורות הגיאומטריות הקטנות מתחברות לכדי דפוס אחיד, בדגם ערבסקה גיאומטרית.
חיבור פסיפס הז'ליז הוא בטכניקה של היפוך - בעלי המלאכה עובדים על הרצפה, וממקימים את החלקים אחד ליד השני, כמו פאזל - כאשר, החלק הצבעוני והמבריק - כלפי מטה, ואילו - החלק האחורי כלפי מעלה.
דמיינו את זה - בשלב הזה, בכל לא ניתן לראות את הדוגמאות והצבעים, הכל נראה אפור ומבולגן. וברגע שכל חלק במקומו - באמצעות חימר מחוזק שנמרח מלמעלה, מייצרים חיבור מהודק של כלל החלקים, לכדי משטח ז'ליז.
רק כאשר החומר המאחד מתייבש לחלוטין, הופכים את המשטח כדי לחשוף את התוצר הסופים - וזה הרגע המרגש והמיוחד - עם ההיפוך מתגלה הפסיפס היפהיפה. שכולו חתיכות קטנות קטנות שמרכיבות ביחד שלם מרהיב ביופי.
4. שילוב -

משטחי הז'ליז המרהיבים - אינם עומדים לכשעצמם, אלא משתלבים ברצף בחיפוי קירות שלמים. הארכיטקטורה במרוקו, בנויה בשלישים. השלישי העליון של המבנה לרוב יהיה בשילוב עץ, השליש האמצעי - בטכניקת גילוף גבס, ואילו השליש התחתון - מחופה קרמיקה. כך תמצאו משטחי ז'ליז מחוברים אחד לשני ברצף, מבלי שניתן להבחין היכן מתחיל האחד והיכן מסתיים השני. ויוצרים קיר שכולו פסיפס מרוקאי מסורתי. ששותפים לו, לא אדם ואחד ולא שניים - אלא צוות שלם של בעלי מלאכה, שכל אחד אחראי על החלק שלו - ויחד יוצרים את הדבר השלם והמיוחד שנקרא - ז'ליז.
מודל הפסיפס הצוותי -
כשאנחנו פוגשים צוותים וקבוצות, אנחנו מגלים שוב ושוב איך עקרונות האומנות המסורתית רלוונטיים מתמיד לעידן המודרני. בבתי המלאכה של פז למדתי שהיופי האמיתי נוצר בחיבורים – וזה בדיוק מה שקורה בסדנאות שלנו.
בהשראת הז'ליז, פיתחתי את 'מודל הפסיפס הצוותי': כל משתתף יוצר אריח אישי בטכניקת הזואק, מביא איתו צבע אחר, זווית ראייה ויכולות ייחודיות. אבל הקסם האמיתי קורה ברגע החיבור, כשהאריחים האישיים הופכים ליצירה אחת שלמה ומרהיבה. שם, בתוך הסינרגיה הקבוצתית, אנחנו מגלים שגם בצוות – השלם תמיד גדול מסך חלקיו.
נשמע מסקרן? אני מזמינה אתכם לקרוא עוד על התהליך ועל הסדנאות שלנו ממש כאן.


