תמונה של הדסה יצחק שרת

הדסה יצחק שרת

יזמית, מובילת תהליכי מנהיגות מקומית בנגב, מייסדת זואק. חיה ונושמת את עולמות היזמות, העיצוב והחברה.
אחרי מסע אישי ומקצועי במרוקו, חזרה לנגב עם שליחות - להשתמש באומנות ככלי לחיבור בין אנשים, ולצמצום פערים בין דתות, קהילת ומגזרים.
דרך מגוון פרויקטים הדסה מובילה חוויות המשלבות עיצוב, זהות ושייכות, ומחזקות קהילות וארגונים בתהליכי חוסן וצמיחה.

יזמות מחוברת־מקום: מניהול חוסרים להובלת נכסים

יזמות מחוברת־מקום נולדה מתוך שאלה פשוטה ומהותית: כיצד ניתן להפוך נכסים מקומיים – אנושיים, תרבותיים ומרחביים, למנועי צמיחה ומנהיגות?

לאורך שנים של הובלת קבוצות מנהיגות בנגב ועשייה יזמית בשטח, העמקתי בגישת ה־ABCD לפיתוח מבוסס נכסים מקומיים, וביקשתי להרחיב אותה לממד יזמי ואסטרטגי, תפיסה שנתתי לה את הכינוי "יזמות מחוברת־מקום”. מתוך תפיסה זו פיתחתי את מודל היהלום – מתודולוגיה יישומית לצמיחה מבוססת נכסים, המהווה את התשתית הרעיונית והמעשית לפעילות זואק ולפיתוח מנהיגות מחוברת־מקום בישראל.

המלכוד של "צמצום הפערים": למה הכוונות הטובות לא תמיד עובדות?

רובנו חונכנו לזהות בעיות. כמנהלים וכמובילי חברה אנו מאומנים לסרוק את השטח ולשאול: מה חסר? איפה הפערים?
בשיח המקצועי זה נקרא Needs-Based Approach - גישה מבוססת צרכים.

אין ספק שזו גישה שמונעת מכוונות טובות, אך יש בה מלכוד: התמקדות בלעדית במה שחסר מייצרת תלות, שחיקה ותחושת קורבנות. היא רואה בקהילה או בארגון "חור שצריך למלא", במקום כוח שצריך להניע.

בישראל, במיוחד בשיח על הפריפריה, תפיסה זו רווחת במשך שנים. מדי שנה מושקעים תקציבים משמעותיים לצמצום פערים, פרויקטים ותוכניות "קידום" - נפתחות ונסגרות חדשות לבקרים, ויחד עם זאת - נתוני הלמ"ס מראים שבמקרים רבים הפערים אינם מצטמצמים, ולעיתים אף גדלים. אחת הסיבות לכך טמונה בנקודת המבט שממנה מבקשים לייצר את השינוי:  תפיסה הרואה בפריפריה מרחב כושל שיש "להציל" מבחוץ, במקום מרחב בעל נכסים פנימיים שצריך לחזק ולחבר.

הניסיון מלמד , שפיתוח הפריפריה אינו תלוי רק בהשקעת משאבים, אלא בשינוי פרדיגמה: ממדיניות מבוססת חוסרים למדיניות מבוססת נכסים.

סיפור מקומי מתחדש: למה הפתרון של הפריפריה לא נמצא במרכז

סיפור מקומי מתחדש בפריפירה יזמות מבוססת מקום
ירוחם - נרטיב מקומי מתחדש. ילום : סיימון בן ישי.

אני מכירה את נקודת המבט הזו מקרוב. גדלתי במעלות תרשיחא, ובהמשך בחרתי לחיות בירוחם. לאורך השנים נחשפתי לעושר-אנושי, תרבותי וקהילתי שקיים בפריפריה, לקצב חיים בריא ולאיכויות רבות שלעיתים רבות נסתרות מאחורי דימוי חד-ממדי של אתגר ומחסור- נקודת מבט חיצונית שרואה את הפריפריה דרך מה שאין בה. דרך האתגרים שלה.

כאשר האמת היא פשוט :

ירוחם לא תהיה תל אביב  - והיא גם לא צריכה להיות.
ירוחם צריכה להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמה.

וזה יקרה רק כאשר הנכסים המקומיים- האנושיים, התרבותיים והקהילתיים, יקבלו מקום אמיתי. כל עוד אנו מסתכלים על הפריפריה דרך עדשת החוסר בלבד, לא תתאפשר צמיחה עמוקה. כדי לייצר שינוי אמיתי, עלינו להסיט את הדגש גם אל החוזקות. לספר את הפריפריה מחדש- מתוך חיבור ל-DNA המקומי שלה.

חוסן קהילתי ופיתוח מנהיגות: הכירו את גישת ה-ABCD

תרבות מקומית, פיתוח מנהיגות מקומית
תרבות מקומית בזואק. חיבור של זהות וקהילה. צילום : ארז בקר.

לאורך השנים, במסגרת הובלת קבוצות מנהיגות מקומיות ותהליכי פיתוח קהילתי בנגב, העמקתי ביישום גישת Asset Based Community Development (ABCD) כבסיס לתהליכי שינוי מחוברי מקום.

גישה זו הופכת את המשוואה: היא אינה שואלת מה חסר, אלא מה קיים. היא מניחה שכל קהילה, עיר או אירגון מחזיקים בנכסים – אנשים, כישורים, זהות, רשתות חברתיות ומשאבים פיזיים ומוסדיים.
צמיחה אמיתית אינה מתרחשת באמצעות פתרון המיובא מבחוץ, אלא באמצעות מיפוי, חיבור והפעלה של החוזקות הקיימות. זהו תפקידו המרכזי של המנהיג: לזהות, לחבר ולהניע. זוהי תפיסה של מנהיגות קהילתית הרואה בניהול אסטרטגי תהליך של גילוי והפעלה של נכסים קיימים – ולא רק פתרון בעיות.

עקרונות מרכזיים בגישת ABCD:

  • יזמות מבוססת נכסים – פתרונות הצומחים מתוך הקהילה עצמה.
  • זיהוי וחיבור – איתור כישורים וידע קיימים ויצירת ערך דרך שיתופי פעולה.
  • מנהיגות משתפת – קבלת החלטות המכירה בקול וביכולת של חברי הקהילה.
  • אופטימיות אופרטיבית – התמקדות בהזדמנויות ככלי לבניית חוסן.

חדשנות חברתית: מודל היהלום ליישום בשטח

תקבות מקומית בפריפריה, סיפור עירוני מתחדש וצמחיה מחוברת מקום.
צמיחה מחוברת מקום - תרבות מקומית כבסיס לחוסן. צילום : ארז בקר.

מתוך החיבור בין תפיסת ה־ABCD לבין הניסיון היזמי והקהילתי שפיתחתי בשטח, גיבשתי את תפיסת "יזמות מחוברת־מקום”, גישת פעולה יזמית הרואה במקום, על נכסיו האנושיים, התרבותיים, ההיסטוריים והמרחביים, מקור ראשוני לצמיחה - ולא זירה לפתרון חוסרים.

יזמות מחוברת־מקום היא אינה רק כלי לפיתוח קהילתי, אלא תפיסת עולם ניהולית ואסטרטגית, המשלבת מיפוי נכסים (Asset Mapping) ותרגום זהות - לפעולה יזמית עם מנועי צמיחה ברי-קיימא, מתוך מחויבות הדדית בין היזם לבין המרחב שבו הוא פועל.

המתודולוגיה היישומית של תפיסה זו מושתתת על מה שאני מכנה "מודל היהלום”- מסגרת עבודה לגילוי, ליטוש ושיבוץ של נכסי המקום לכדי עשייה מחוללת חוסן.

יזמות מחוברת מקום : שלושת צירי מודל היהלום-

  1. זיהוי ה"גולמי" - גילוי הנכסים המקומיים: בשלב זה לומדים לזהות את המשאבים והחוזקות הקיימים: התרבות, ההיסטוריה, האנשים,הגיאוגרפיה, הכישורים והסיפור המקומי. זהו מבט ממוקד על ה-DNA קהילתי ומקומי.
  2. ליטוש -הנגשה והתאמת הנכס : לאחר הזיהוי, נדרש דיוק. הליטוש הוא תהליך של הפיכת הנכס לרלוונטי, מונגש וישים להווה. כל נכס- ידע, מסורת, כישרון, מבנה קהילתי או רשת חברתית, יכול להפוך לבר שימוש, אם הוא עובר תהליך של תרגום, התאמה והעמקה.  בזואק, לדוגמה, האמנות המרוקאית המסורתית עברה ליטוש והנגשה, שפתחו אותה לקהל הרחב, תוך חיבור לעולמות של יזמות, מנהיגות וחוסן. אך העיקרון רחב הרבה יותר: כל קהילה יכולה ללַטֵש את נכסיה כך שיהפכו למנוע צמיחה עכשווי.
  1. שיבוץ- חיבור לשטח ופעולה פרואקטיבית: נכס מקומי שאינו מיושם נשאר בגדר רעיון בלבד. שלב השיבוץ הוא התרגום של הנכס המלוטש לכדי עשייה פרואקטיבית בשטח. כמו יהלום שערכו המלא נחשף כשהוא משובץ בתוך התכשיט, כך גם הנכס המקומי (ידע, תרבות או קהילה) הופך למחולל שינוי רק כשהוא מוטמע בתוך "תשתית" יישומית: מיזם עסקי, תוכנית עבודה עירונית או מודל מנהיגותי. זהו המעבר הקריטי מתודעה לפעולה ומהאסטרטגיה אל המעשה הקהילתי.

צמיחה מחוברת-מקום: שאלות מנחות למיפוי נכסים אסטרטגי (Asset Mapping)

צדיקים דור 3 אומנות ותרבות בפריפריה יזמות חברתית מקומית
עיצוב חדשני במרחב מסורתי : מרתון צדיקים דור 3.0 של טרמינל העיצוב - אצלנו בזואק. צילום : שמעון בוקשטיין.

כדי לעבור מתודעת חוסר לתודעת נכסים, עלינו לשנות את השאלה הבסיסית, במקום "מה חסר" ל - "מה יש"? הנה רשימת שאלות שתעזור לכם לזהות - מהם הנכסים המקומיים, שנכון לתת להם מקום, ויכולים להוות מנוע לצמיחה:

  • נכסי זהות ותרבות: מהו הסיפור הייחודי של המקום? אילו מסורות, היסטוריה או נרטיבים יכולים להפוך למקור גאווה?
  • נכסים גיאוגרפיים: אילו משאבי טבע, מבנים, נופים או נקודות ציון ייחודיות קיימים במרחב?
  • נכסי אנוש: אילו כישורים וכישרונות קיימים אצל האנשים בקהילה? מי הן הדמויות שצמחו מהמקום?
  • נכסי רשת וקהילה: אילו חיבורים טבעיים קיימים? מי הם ה"מחברים" שיכולים להניע תהליכים?
  • נכסים מוסדיים: אילו משאבים במוסדות המקומיים טרם מומשו במלואם?

מנהיגות של "יש": הסטת המבט מהבעיה אל הפוטנציאל

תרבות מקומית בפריפריה יזמות חברתית כלכלה מקומית מקיימת
זהות ותרבות מקומית - לקחת את ה"יש" ולהנגיש אותו מחדש. צילום: ארז בקר

צמיחה של קהילה ועיר, בוודאי באזורי פריפריה, תתאפשר על ידי תנועת מלקחיים מתמדת:

מצד אחד, זיהוי פערים, הכרה בהם וחתירה לשוויון הזדמנויות
ובמקביל - זיהוי נכסים והפיכתם למנועי צמיחה.

לאורך השנים למדתי שהשאלה המשמעותית ביותר איננה “מה חסר כאן?”, אלא “איזה כוח כבר מצוי כאן ומחכה שיזהו אותו?”. זהו שינוי תודעתי ואסטרטגי שמייצר חוסן, מחזק שייכות ומאפשר צמיחה מחוברת מקום. זוהי תפיסת עולם יזמית וחברתית שמאמנת את המבט לראות את מה שכבר קיים, וטרם קיבל הכרה. ומאפשרת הגשמה של הפוטנציאלים.

אם זה נשמע לכם מסקרן, ואתם רוצים להעמיק בהיכרות עם הגישה והמודל, סדנאות החוסן והמנהיגות שלנו יוכלו להתאים לכם.
דברו איתנו לתיאום פעילות - אצלנו או אצלכם.

מודל היהלום יזמות מבוססת נכסים בפריפריה

דברו איתנו לתיאום פעילות - אצלכם או אצלנו

מחפשים חוויה יצירתית, מפתיעה ומרגשת שאין סיכוי שהלקוחות שלכם חוו בעבר?

(כזו שאחריה תשמעו –"איך אתם תמיד מגיעים לדברים המיוחדים האלה?")

נשמח לחלום יחד אתכם, ולהתאים את הסדנא הרלוונטית, אצלנו בסטודיו היפה שבלב הנגב, או עם מגוון סדנאות ניידות, לכל לוקיישן בארץ!